חלוקת דרגות לעובדי הבנק

חלוקת הדרגות בבנק זהו נושא חשוב לעובד,מסיבות שונות, וקבלתן מידי שנה הופך את העניין לאירוע כמעט מכונן בחיי משך עבודתו. הדרגות שניתנות, או למצער אינן ניתנות, מצביעות על קידום העובד במהלך השנה מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, ומבחינת העובד יש בהן משום קידום מעמדי ובנוסף הגדלה מסוימת במשכורת.
התוספת במשכורת היא מינורית אבל לאורך השנים יש לדרגות אפקט מורגש. מעבר לתוספת בגין כל דרגה ודרגה, מרמת מדרגה מסוימת ניתנות תוספות מובנות במשכורת לעובד הבנק. בשל תוספות אלו, ואף יותר מהגדלת המשכורת, על העובדים לדאוג לקבלת דרגות, אחת לפחות, בכל שנה.

הבנק מחלק דרגות לעובדים בבנק לפי תרומת העובד והתקדמותו בעבודתו, זאת על פי ערכי הבנק ויעדי הצמיחה שהציב לעצמו. ככל שעובד עמד בהגדרות אלו כך יגדלו סיכויו לקבל דרגה. העובדים מצידם, מחכים לדרגה ומצפים לה. העובדים עושים כל שניתן להראות למקבל, או מקבלת, ההחלטה שהם הראויים. כי במידה ולא יוקצו דרגות לכלל העובדים אלא רק לחלקם , ובמידה ותידרש החלטה למי לא מחלקים, הם יהיו ראשונים בתור. הבנקים מקצים מספר דרגות לכל מנהל אגף או תחום והוא מחלק את הדרגות כראות עיניו לעובדים שמתחתיו.

קיימת בעיה והיא שלפעמים ישנה איפה ואיפה. לא כל העובדים מקבלים את שמגיע להם מכיוון שהבנק מחלק דרגות לא לפי 100% מכמות העובדים אלא אחוז קטן יותר כאמור,  לכן לא כולם יקבלו דרגות.
למה המערכת עושה את זה? כי דרגות משמעותן כסף שיוצא מהמערכת לטובת העובדים... ואם יחולק הרבה כסף למשכורות הרווחיות של הבנק תיפגע. סביב נושא הדרגות מתבלטות דחיפות המרפקים, לפעמים לחצים והעדפות מסוימות, אבל לרוב עובד שהשקיע מקבל דרגה או שתיים בשנה.
הרבה פעמים הנושא משמש כמנוף ללחץ על עובדים, כבר מספר חודשים לפני חלוקת הדרגות, כדי שיעשו את העבודה שמצפים מהם. ככה לפחות מנהלים חכמים מתנהלים. זה מתבקש וזה טוב להם וגם לעובדים.

עובדי הבנקים - כתבה

מצורף קישור לכתבה על "החיים הטובים של עובדי הבנקים" שהתפרסמה ב ynet .

מספיק יהיה לקרוא את הטוקבקים לכתבה בכדי להבין עד כמה היא שוגה הן בכותרות והן בהצגת האמת כפי שנראית בעיני עובדי הבנקים השונים. הכתבה כל כך קוממה עד שהחלטתי להוסיף את הקישור, בעיקר בכדי שהקורא יתרשם מתגובות הכתבה, תגובות על משכורות העובדים, לחץ העבודה בבנק, היחס לעובדים וכו'. קריאה מהנה.

מצ"ב קישור, לחצו על: החיים הטובים של עובדי הבנקים .

יעדי סוף השנה בבנק

מעכשיו יתחילו לשגע אותנו עם היעדים שלנו בבנק. הכל נבדק בסוף השנה מבחינת הרווחיות ורוצים לתת דחיפה לנושא בשביל להציג רווחיות יפה יותר.

אז עכשיו נזכרו, אחרי החגים, והרצון לעמוד ביעדים או להראות שעושים כל מה שניתן כדי לעמוד ביעדים יימשך מאוקטובר עד סוף השנה בסניפים.

המנהלים הבכירים צריכים לקבל את הבונוס שלהם ואנחנו נעזור להם בזה... בכיף... בעזרת העבודה שלנו הם יוכלו לקבל את הבונוס היפה והשמן שלהם... ואני שואל את עצמי מה ביקשתי לעצמי? בונוס?? רק תנו יחס הוגן, תוסיפו לסניפים עובדים ותפרגנו במשכורת.

אני אומר כולם עובדים קשה, בטוח גם המנהלים במגדל השן, לא לוקח מהם את מה שמגיע להם. חלק מהם גם עבדו כמונו בסניף פעם, אבל למה להפיל עוד ועוד עבודה על עובדי הבנק, בצורה צינית כל כך ובלתי מתחשבת.
רוצים לעמוד בתחרות מול בנקים אחרים ולעמוד ביעדי הלימות ההון ומשסים סניף בסניף ועובד בעובד בשביל להציג פעילות והצלחה.

הלחץ בבנק

במבט מבחוץ של לקוחות ועוברי אורח העבודה בסניף הבנק נראית רגועה, עם ניירת, ישיבות עם בורקס מידי פעם, ולקוחות נחמדים ואדיבים שבסך הכל מבקשים העברה או לברר על פיקדון. יש לקוחות שמאמינים לסיפור של עצמם ומגדילים לעשות ,הם שחושבים שחיכית להם ומגיעים עם חיוך ויושבים ומדברים ומדברים... לא יאומן כמה המציאות שונה.

התמונה הפסטורלית הזו מתארת את הדרך של לקוחות איך הם רואים את העבודה המתנהלת בסניף. הלקוחות לא היו מאמינים באיזה לחץ העובדים נמצאים. מרגע הכניסה לבנק בבוקר העבודה בטירוף, ככל שעובר היום יש יותר ויותר עבודה, בלתי צפויה. אם חשבת להשאיר אתמול עבודה ליום המחרת היא רק נקברת מתחת לדפים שנצברים שוב על השולחן. והלקוחות לא מפסיקים עם בקשות ותלונות, המנהלים כמובן שלא מרפים כי גם לא משחררים מהם, משגעים אותך בישיבות ובטלפון ובאי מייל וכל דבר יותר לחוץ מהשני.

איך המצב הזה מגיע?

חוסר בכח אדם בבנק - זו סיבה שנראית כוודאית, בעיקר בבנקים קטנים. מנסים לחסוך עלינו ולשלם משכורת נמוכה, הרי כל סניף הוא כיחידת רווח. העובדים בלחץ לעבוד וגם להשיג יעדים. מה אכפת להם שם למעלה... אם משלמים משכורת נמוכות - הבונוס לעצמם גדול יותר... ככה בדיוק זה נראה. הם מנסים להשיג עסקאות גדולות לפעמים מצליחים ולפעמים העסקאות מסיימות בהפסדים והכל מושתת על עמוד התווך של הלקוחות הקטנים שמי שמטפל בהם אלו העובדים הקטנים.

כל הזמן מנסים שלכלל שיטות כדי שנשרת את הלקוחות טוב יותר ומכניסים עוד מערכת כדי שנעבוד איתה, זה לוקח עוד זמן מיום העבודה בסופו של דבר. 

יאללה, כמה עובדים ועובדות פשוט התחילו לבכות במהלך העבודה... אני יכול לספור לפחות 4 שהתמוטטו , 2 מהם עזבו את הבנק.

אז למה עובדי הבנק לא מתלוננים? שאלה טובה. לפעמים יש עובד\ת בסניף שמרים את הקול או מתלונן, אבל זה לא עוזר כי גם מנהל הסניף לא תמיד מחליט.

קרה לי מקרה כשהלכתי לרופא כשלא הרגשתי טוב הוא אמר לי שאין מה לעשות , בני אדם מוטרדים הכי הרבה משני דברים, על הבריאות שלהם ועל הכסף שלהם, ככה זה ישאר אצלנו ... והלחץ כנראה לא יקטן.

...

איך כל זה התחיל

הייתה לי עבודה כעצמאי, עובד כל יום עד שעות מטורפות, דאגתי להכנסה, קיבלתי בקשות מלקוחות, הייתי צריך לשלם לעובדים... החלטתי שאני רוצה משכורת קבועה ובטוחה.

רציתי לחזור הביתה לאישה ולילדה ולהנות מזמן רגוע בבית, אולי אפילו לאמץ איזה תחביב, לחיות רגוע ובקיצור לא לחשוב על העבודה כשיוצאים ממנה.

שלא ישתמע שלא רציתי להשקיע בעבודה אבל העניין של הרוגע הנפשי קסם לי.

לא הייתי בטוח שזה יעניין אותי אבל רציתי לנסות לעבוד בבנק.

אמא של אישתי שמחה, זה בטוח.

מצד שני אם היו שואלים אותי בתיכון או אחרי הצבא אם זה מה שהייתי עושה... אני משוכנע שזו אחת האפשריות האחרונות שהיו מופיעות ברשימה

...

ככה אני מוצא את עצמי מעביר עוד יום של לחץ של עבודה בלתי נגמרת. 

אז איך אומרים (וסליחה מראש על הביטוי)... כשאתה עמוק בחרא אז חם ונעים...