הייתה לי עבודה כעצמאי, עובד כל יום עד שעות מטורפות, דאגתי להכנסה, קיבלתי בקשות מלקוחות, הייתי צריך לשלם לעובדים... החלטתי שאני רוצה משכורת קבועה ובטוחה.
רציתי לחזור הביתה לאישה ולילדה ולהנות מזמן רגוע בבית, אולי אפילו לאמץ איזה תחביב, לחיות רגוע ובקיצור לא לחשוב על העבודה כשיוצאים ממנה.
שלא ישתמע שלא רציתי להשקיע בעבודה אבל העניין של הרוגע הנפשי קסם לי.
לא הייתי בטוח שזה יעניין אותי אבל רציתי לנסות לעבוד בבנק.
אמא של אישתי שמחה, זה בטוח.
מצד שני אם היו שואלים אותי בתיכון או אחרי הצבא אם זה מה שהייתי עושה... אני משוכנע שזו אחת האפשריות האחרונות שהיו מופיעות ברשימה
...
ככה אני מוצא את עצמי מעביר עוד יום של לחץ של עבודה בלתי נגמרת.
אז איך אומרים (וסליחה מראש על הביטוי)... כשאתה עמוק בחרא אז חם ונעים...
